העיתון היהודי האירופאי

חדשות המהדורה הנוכחית הטוב ביותר ארכיונים Français Deutsch English Русский Español


תוכן העניינים מדעים 2007 ויתס - 5768 ירשת

דבר העורך
    • דבר העורך ראש השנה 2007

ראש השנה תשס"ח
    • אחריות

ראיון
    • עוצמה ומוסר

גרוזיה
    • ירושלים וטביליסי

כתבה
    • שדרות
    • גוש קטיף שנתיים אחרי

יהודה שומרון
    • כלבים ובני אדם

מדעים
    • יכולות וענווה

E-mail this article...
יכולות וענווה

ד"ר אמיתי זיו, מייסד המס"ר. (צילום: בת שבע זוסמן)

מאת רולאנד ש. זוסמן
עברנו משוק ישראלי, שבו בדיוק התפוצצה פצצה אנושית, לחדר לידה, לאחר מכן הגענו למרפאת ילדים, חדר ניתוח ובית מרקחת. אך מה משמעות הבלבול הזה ואיפה אנו נמצאים!
בעצם, אנו עברנו מספר חדרי הכשרה במרכז לסימולציה רפואית החשוב ביותר בעולם, המרכז הישראלי לסימולציה רפואית (מס"ר) אשר הוקם בסוף 2001 במסגרת המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בבית החולים תל השומר.
אך במה מדובר בעצם? כדי להבין זאת, יש לדעת כי בשנה שעברה מתו בארה"ב 98,000 בני אדם עקב טעויות רפואיות. מדובר בכמות השווה למספר נוסעים במטוס בואינג 747 אשר היה מתרסק בכל יום!
גם בישראל הנתונים מבהילים והשוואה פשוטה עשויה להדגים את היקף התופעה. בשנת 2006, נהרגו 400 איש בכבישים... ואירעו 2000 מקרי מוות עקב טעויות רפואיות!
האם ישנה דרך לשפר את בטיחות הפציינטים? בהחלט, שכן ניתן לראות כי ניתן למנוע 60% מהטעויות הרפואיות. המס"ר שאותו אנו עומדים לגלות, קבע לעצמו כמטרה ראשונה לצמצם את מספר הטעויות הרפואיות ולהעלות את איכות הטיפולים. מטרת ארגון זה היא גם לשפר את היכולות הקליניות ואת יכולות התקשורת של בעלי מקצועות הרפואה, וזאת מבלי שהפציינטים ייחשפו לסיכונים הרפואיים הרגילים. במס"ר, הרופאים לעתיד ושאר בעלי מקצועות הרפואה, יכולים לתרגל את הניתוחים, את הטיפולים ואת התנועות הפשוטות ביותר על בובות, במקום לעשות זאת על חולים אמיתיים ולגרום להם לסבל מיותר.
כדי להבין כיצד פועל המס"ר, ביקרנו במרכז ונפגשנו עם מייסדו, ד"ר אמיתי זיו, סגן מנהל המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא.

השאלה הראשונה היא כיצד חשבת על רעיון הקמת המרכז לסימולציה רפואית?

מאחר ויש לי הכשרה של טייס בחיל האוויר ושל מדריך טיסה, במהלך לימודי הרפואה שלי, חשתי הלם תרבותי כאשר גיליתי כי ההכשרה המעשית נעשית ישירות על פציינטים ולא בתור סימולציה, כפי שנעשה בתחום התעופה. לפיכך, הרעיון שלי היה ליישם את השיטות אשר הוכיחו את עצמן בתחום התעופה ולהקים מרכז סימולציה שלם אשר יכלול בתוכו את כל ההיבטים של עולם הרפואה, וזה כולל רופאים, מנתחים, אחיות, עובדות סוציאליות, רוקחים, וזאת הן בעולם האזרחי והן בעולם הצבאי. בכל הנוגע לתחום הצבאי, השתתפתי בהקמת סימולטור אשר הותאם במיוחד לצורכי הרפואה הצבאית (ראו הכתבה הצלת חיים). פעילותינו נובעת מהטעויות המתרחשות בעולם הרפואה: מתן תרופה לא נכונה, מתן כמות לא נכונה, טיפול שגוי על החולה הלא נכון ועוד. מקצוע הרפואה איננו מקצוע בטוח, אך אני בר מזל שכן אני עובד על בובות ממוחשבות של המס"ר, שבו מומלץ לבצע טעויות. מס"ר הוא המרכז לסימולציה לאומית הראשון והיחיד בעולם אשר הינו מגוון הן מבחינת תחומי עיסוקו והן מבחינת התקנים שלו. בתחום הרפואה, הטעויות מתרחשות באופן קבוע ואין זה נדיר כי טעות נמנעת עוד לפני שהיא הספיקה להשפיע על הפציינט. לצערי, אין זה בדרך כלל המצב, ואחת הדרכים למניעת האסון היא באמצעות הכשרה, וזה כולל הכנה טובה ויכולת להתמודד עם מגוון המצבים האפשריים, וזאת מבלי לשכוח כמובן את עניין המומחיות.

האם תוכל לתאר לנו את פעילותך בצורה מפורטת יותר?

יש לנו את היכולת ליצור כל סביבה אשר נרצה. אנו יכולים להעמיד פנים שאנו נמצאים בשדה קרב, בחדר ניתוח או בכל סיטואציה רפואית אחרת. המרכז שלנו הוקם כבית חולים וירטואלי במידה מסוימת. אך מטרתנו העיקרית היא לשנות את התרבות ואת הגישה בעולם הרפואי בישראל בפרט, ובמישור הבינלאומי בכלל. כדי לעשות זאת, אנו נוקטים בדרך שונה כדי ללמד ולהכשיר רופאים. נפתחה תכנית מיוחדת עבור הרופאים המתמחים, הכוללת סמינריון של כחמישה ימים המתקיים בשבוע הראשון להתמחות. תנאי הסמינריון הם קיצוניים מאוד והם מכונים "תסריט הסיוט". מטרתו העיקרית של קורס זה היא להכין את המתמחים לקראת כניסתם לבית החולים ולהפגיש אותם עם מצבים קשים ובעיות עימם הם יאלצו ככל הנראה להתמודד במהלך עבודתם בבתי החולים. מועמד צריך, למשל, להעביר תינוק עם בעיות נשימה מקומה אחת לקומה אחרת בתוך בית החולים. אדם אשר עבר קורסים תיאורטיים לא ידע מה לעשות על מנת למנוע את המצב שבו התינוק ייחנק וימות במעלית. כל זה נשמע פשוט, אך במציאות, אין למתמחים החדשים את הכלים על מנת להתמודד עם מצבים מסוג זה. כמו כן, חשוב לדעת כי המבחנים הפרקטיים אותם עוברים הרופאים המרדימים נעשים על הבובות שלנו וכי יותר ויותר התמחויות נעשות בצורה זו.
יש לזכור כי כרגע , התרבות הרפואית שאותה אנו מעונינים לשנות עשויה להסתכם במשפט הבא: "לראות את הפציינט, לטפל בו, לבצע בו ניסויים תוך הסתכנות בהריגתו". אנו מעודדים שימוש בשיטת התדרוך, ולפיכך אנו מצלמים את כל השיעורים שלנו ודנים בהם לאחר מכן, המשתתפים נשאלים לגבי פעולותיהם, תחושותיהם, הלקחים אותם הם הפיקו מטעויותיהם וכו'. בנוסף, אנו גם מראיינים את המנחים אשר מבצעים את התדרוכים הנ"ל, על מנת להבין כיצד ניתן לשפר את השיעורים או את ציוד הסימולציה.

אמרת שהמרכז שלכם הוא מאין בית חולים וירטואלי. מה כולל מרכז זה?

המרכז שלנו ממוקם במרכז הארץ, וזה אידיאלי עבור כל הסטודנטים, הן בשביל אלה הלומדים בחיפה והן בשביל אלה הלומדים בבאר שבע. בית החולים הוירטואלי שלנו כולל בתוכו חדר חירום, חדר ניתוח, יחידת טיפול נמרץ, ובשנת 2005 פתחנו חדר טראומה, חדר קרדיולוגיה וחדר המתנה עבור הפציינטים המגיעים לטיפולים אמבולטוריים. כל הסימולציות הללו מתנהלות תחת עיניהן של כ- 30 מצלמות דיגיטליות, ציוד מיקרופונים וכו'. אנו משתמשים כרגע ביותר מ- 50 סוגים שונים של מכשירי סימולציה וגייסנו כמאה שחקנים, כולל מתבגרים וקשישים.

כיצד אתם בוחרים את צוות העובדים שלכם?

אנו מעסיקים אנשים בעלי ניסיון רחב במגוון תחומי הרפואה והפרא-רפואה, אך יש לנו גם עובדים המתמחים בתחומי הטכנולוגיות האודיו ויזואליות, מחשבים, ועוד.

רעיון התרגול על בובות קיים כבר די הרבה זמן. במה הטכניקה שלכם שונה?

בזמנו, הסימולציות הרפואיות נעשו רק על בובות. השימוש בבובות בבתי הספר לרפואה, בבתי החולים ובקורסי העזרה הראשונה נעשה אך ורק כדי ללמד את פעולות ההצלה הראשוניות. הבובות שלנו לגמרי ממוחשבות, ובאמצעותן אנו מלמדים את השימוש בכלים השונים. לדוגמא, רופא אשר רוצה לבצע ניתוח כלשהו. הוא לומד את הטכניקה על בובה אשר מגיבה, צועקת כאשר כואב לה (ע"י קול של שחקן המסתתר מאחורי מיקרופון) וכאשר המצב תקין היא גם אומרת זאת. בנוסף, הודעות על טעויות מתפרסמות בקביעות על גבי מסך, למשל "גרמת להתפוצצות של כלי דם". רופא יכול גם להתאמן בהורדת פוליפ, וכו'. במסגרת לימוד זה אנו מלמדים את הסטודנטים כיצד מבשרים בשורה רעה לפציינט ולמשפחתו. כך, לאחר סיום הניתוח, הרופא מקבל את הפציינט במשרדו ומבשר לו כי הוא גילה אצלו סרטן. משרדו של הרופא נמצא בחדר שקירותיו עשויים מזכוכית חד צדדית. מאחורי קיר זכוכית זה נמצאים הסטודנטים כשהם מביטים על המתרחש בתוך חדר הרופא. הם רושמים לעצמם הערות, הסטודנט מצולם ולאחר מכן, בשלב התדרוך, נעשה ניתוח של עבודתו וניתנות הערות לגביה. אנו מכשירים שחקני תיאטרון על מנת שהם יתפקדו כחולים לכל דבר. כמו כן, אנו לא מכשירים רק רופאים אלא גם מדריכים.

כאשר אתה מדבר על "שינוי התרבות הרפואית", האם אתה חושב שתצליח לגרום לרופאים להיות קצת פחות מתנשאים כלפי הפציינטים שלהם?

זוהי בדיוק מטרתנו. אנו רוצים שהרופאים יהפכו להיות יותר ענווים, שהם ילמדו להכיר בשגיאותיהם ושהם ידברו עם החולים ב"גובה העיניים". יש עדיין יותר מידי רופאים שמתעסקים יותר עם המחשב מאשר עם החולה, ואינם אפילו מסתכלים עליו. זה סוג של התנהגות שאותה אנו מעונינים לשנות. המעניין הוא כי המהלך שלנו התקבל בצורה די חיובית בעולם הרפואי.

כיצד ממומן המרכז שלכם?

אנו פועלים במסגרת המרכז הרפואי שיבא. בנוסף, המוסדות אשר שולחים אלינו את הסטודנטים שלהם, מגן דוד אדום, הפקולטות לרפואה וכו' משלמים עבור הקורסים אותם עוברים הסטודנטים אצלנו. אנו מוכרים את הידע שלנו ברחבי העולם, כולל בקליניקת מאיו המפורסמת, בהודו, באירופה ובתורכיה. אנו כמובן מוכנים לקבל תרומות. חברות תרופות מסוימות גם כן משתתפות מעט במימון ואנו משתפים פעולה עם חלקן. לדוגמא, חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון פיתחה את הסטנטים שאותם יאשר מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אך ורק כאשר הרופאים ידעו כיצד להשתיל אותם. יש לנו צוות שלם של מנתחי לב אשר מתאמנים על הבובות שלנו כדי להשיג מטרה זו. כמו כן, אנו מציעים קורסים לנציגי אותן חברות אשר נדרשים להציג תרופה חדשה בפני רופאים אשר עלולים להיות מאוד שחצנים. התקציב השנתי השוטף שלנו מגיע לפחות או יותר שני מיליון דולר, אך עלות רכישת הציוד עצמו הינה גבוהה יותר. קבוצת בובות ממוחשבות עולה כמעט 200,000 דולר.

ישראל היא מדינה הנמצאת במצב של מלחמה, היא מתמודדת באופן קבוע עם טרור ויתכן ובעתיד היא תאלץ להתמודד עם נשק כימי. האם נעשית, במרכז שלכם, סימולציה של סוג מצבים כזה?

בגלל הטרור והמצב הביטחוני, פיתחנו מגוון תכניות תוך שיתוף פעולה ישיר עם הרשויות הרפואיות האזרחיות והצבאיות, על מנת שנהיה מסוגלים להתמודד עם כל אפשרות, בין אם מדובר באיום קונבנציונלי או לא קונבנציונלי. עשינו סימולציה של מצבי טרום אשפוז, וזאת ברמה הלאומית. 7000 אנשים מהעולם הרפואי ו- 500 אזרחים השתתפו באימון סימולציה אשר התרחש בשדה קרב. יש להבין כי הרופאים המשתלבים בחיל הרפואה מתמחים במגוון תחומי הרפואה: לפסיכיאטר אין מספיק ניסיון כדי לטפל בקורבנות טרור או חיילים פצועים בשדה הקרב. במהלך מלחמת לבנון השנייה, לפני יציאתם לצפון, הגיעו אל המרכז שלנו כל הרופאים המגויסים, על מנת לעבור קורס קצר. בנוסף, פיתחנו תכנית סימולציה מיוחדת למקרים של התקפות ביולוגיות או כימיות, בה השתתפו כוחות מיוחדים של הצבא וצוותים רפואיים ממספר בתי חולים בארץ.

דיברת רבות על הקורסים השונים בתחום התקשורת, המתנהלים במרכז שלכם. האם תוכל לתת לנו דוגמא לקורס מסוג זה?

אתן לך שתי דוגמאות. הדוגמא הראשונה נוגעת למצב בו זוג מגיע עם תינוק פצוע קשה. זה מקרה שבו ברור שהאב מכה את התינוק, וגם את האם המפוחדת. כולם משקרים ואומרים שהילד נפל בטעות משולחן. אנו מלמדים את הרופאים שלנו כיצד לדבר עם האם, כיצד להתייחס אל האב האלים, אשר מפחיד את האם, כמו למשל, כיצד להוציא את האב מהחדר, במידה ויש צורך בכך, מבלי שייפגע מכך, וכו'. הדוגמא השנייה מתרחשת בבית מרקחת, שבו קשיש אשר מגיע עם מרשם ביד, אינו מבין כיצד לקחת את תרופותיו. יש חשש כי הוא ייקח כמות גדולה מידי של תרופות או לחילופין כמות קטנה מידי, וזה עלול להרוג אותו. הרוקח לומד לזהות את הבעיה, לדבר עם אותו אדם בסבלנות, להתקשר לרופא. אך כדי להקשות מעט, בזמן שהרוקח מתקשר לרופא, אנו מכניסים לתסריט גבר מאצ'ו ואגרסיבי הדורש לקבל שירות באופן מיידי. הרוקח לומד כיצד להתמודד בצורה רגועה, מקצועית ונחושה עם מצבים כאלו. באותה דרך, אנו מלמדים את העובדות הסוציאליות כיצד לזהות נשים, ילדים או קשישים הסובלים מהתעללות פיזית או נפשית. כמובן, וכבר אמרתי זאת, אך זו נקודה חשובה ביותר, אנו מלמדים את הסטודנטים שלנו כיצד לבשר לאנשים בשורה רעה עם טאקט וברגישות.

ניתן לראות כי פעילותכם כוללת תחומי עיסוק רבים וחשובים. אך האם ישנו היבט שאותו חשוב לכם לפתח במיוחד?

בעצם, אנו נותנים תשומת לב זהה לכל אחד מהתחומים. עם זאת, ישנה נקודה אחת שעליה הייתי רוצה לדבר באופן ספציפי יותר. מזה כמה שנים, כדי להתקבל לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בטכניון ובבית הספר לרפואת שיניים של הדסה, מחויבים המועמדים להגיע ליום מבחנים במרכז שלנו. במהלך יום זה, אנו בוחנים את התכונות האנושיות של המועמד ואת דרך התמודדותו עם חולה, מקרה דחוף, דרמה אישית או דילמה משפחתית. אנו לא מבקשים ממנו לדבר, אלא לפעול. אם אנו מעריכים כי אותו מועמד איננו טוב מספיק מהבחינה האנושית, אנו לא מאפשרים לו להתקבל לפקולטה לרפואה. אנו משנים את חוקי הקבלה בעולם הרפואי. אנו מקבלים בכל שנה 700 מועמדים ואנו מסבירים להם כי הרפואה איננה שאלה של מתמטיקה אלא תכנית אנושית!

כיצד אתה רואה את עתיד המס"ר?

כמובן שאנו רוצים להתפתח בתחומים שבהם אנו פועלים כיום וכמו כן אנו מעונינים להקים אתרי סימולציה נוספים. אך אנו גם מובילים מחקר בצורה דינמית. בהקשר הזה, אתן לך דוגמא. מדובר בפצוע שהפנים שלו הושחתו אשר מגיע לבית החולים. לאחר שהצליחו להרכיב מחדש את הפנים שלו על בובה, הרופא או המנתח יוכל להתאמן עליה לפני שייגש לפציינט עצמו. אנו רוצים לקדם את תדמיתה של ישראל בתחום הרפואה, תחום שבו אנו מאוד מתקדמים. בטווח הארוך, תדמית זו תאפשר לנו למכור את הידע שלנו בהיקף מספיק גדול, וכך נוכל לממן את התפעול ואת הפיתוח שלנו. בהקשר זה עליי לציין כי אנו לא רק מוכרים את הידע שלנו, אלא, אנו מארגנים גם קורסים עבור חברי הסגל הרפואי המגיעים ממדינות מתפתחות. בחודש יוני שעבר, הגיעו למרכז כעשרה רופאים מאתיופיה כדי לעבור קורס- אשר הועבר בשפה האמהרית על ידי רופאים אתיופים ישראלים- בנושא מחלת האיידס.
ניתן להסתכל על המילה מס"ר כבעלת משמעות בהקשר שלנו שכן אנו בהחלט מעבירים לעולם הרפואי מסר על מנת שהמערכת הרפואית תהיה בטוחה יותר, ענווה יותר, הגונה יותר, שקופה יותר ובעיקר אנושית יותר.


Contacts
Redaction: edition@shalom-magazine.com   |  Advertising: advert@shalom-magazine.com
Webmaster: webmaster@shalom-magazine.com

© S.A. 2004