העיתון היהודי האירופאי

חדשות המהדורה הנוכחית הטוב ביותר ארכיונים Français Deutsch English Русский Español


תוכן העניינים גרוזיה 2007 ויתס - 5768 ירשת

דבר העורך
    • דבר העורך ראש השנה 2007

ראש השנה תשס"ח
    • אחריות

ראיון
    • עוצמה ומוסר

גרוזיה
    • ירושלים וטביליסי

כתבה
    • שדרות
    • גוש קטיף שנתיים אחרי

יהודה שומרון
    • כלבים ובני אדם

מדעים
    • יכולות וענווה

E-mail this article...
ירושלים וטביליסי

מר שבתאי צור, שגריר ישראל אשר עלה ארצה מגרוז&

מאת רואלנד ש. זוסמן
במטוס של חברת התעופה הגרוזינית "ג'אורג'יאן איירוויס" אשר הביא אותנו מתל אביב לטביליסי , הציעה לי דיילת האוויר שבועון כלכלי גרוזיני בשם "גיאורגיאן ביזנס וויק". אחת הכותרות הראשיות הייתה: "אנשי עסקים גרוזינים משתתפים בפורום העסקים גרוזיה – ישראל המתקיים בתל אביב!" לצד כותרת זו, הייתה כתבה לפיה הוצעו בכנס זה מגוון אפשרויות ייחודיות לפיתוח פרוייקטים משותפים בתחומי הבנקאות, התחבורה, הבריאות והתיירות. הדגש המיוחד בכתבה היה על כך שהמשלחת המסחרית הגרוזינית החשובה נוהלה על ידי השר לפיתוח כלכלי ועל כך שראש העיר טביליסי, וכן מספר רב של בכירים הגיעו לישראל כדי להשתתף באירוע.

כתבה זו מסכמת בעצם את הדרך הדינמית והנחושה שבה מתפתחים יחסיהם של ישראל וגרוזיה.
במהלך מסעותינו בקהילות היהודיות בעולם, ולאחר עצירתנו באזרביג'אן (ראו גיליון מספר 47), הדבר ההגיוני ביותר לעשות היה להגיע ולבקר את יהודי גרוזיה. גרוזיה, אשר בגבולה הצפוני נמצא חבל הקווקז ובגבולה המערבי נמצא הים השחור, הינה בעלת גבול משותף עם הפדרציה הרוסית, ארמניה, אזרביג'אן ותורכיה. בשל המצב הגיאופוליטי של המדינה, עמדתה של שגרירות ישראל הינה חשובה ביותר. בטביליסי נפגשנו עם מר שבתאי צור, שגריר ישראל, אשר בעצמו עלה ארצה מגרוזיה. ביקשנו ממנו שיסביר לנו כיצד מתנהלים היחסים בין שתי המדינות.

האם תוכל לתת לנו סקירה קצרה של היסטוריית היחסים בין גרוזיה לישראל ולתאר את מצב היחסים הנוכחי בין שתי המדינות?

לפני שאשיב על שאלתך, ברצוני להדגיש את הכבוד אותו אני חש משום שאני מייצג את מדינת ישראל ואת העם היהודי במדינה שבה אני ואשתי נולדנו ואותה עזבנו בשנת 1972. בשבילי, החזרה לכאן מהווה אירוע חשוב ביותר בחיי וכוללת בחובה אחריות רבה. אני שגריר ישראל הראשון ממוצא גרוזיני, בדיוק כפי שהייתי ראש העיר הראשון ממוצא זה, שכן הייתה לי הזכות הגדולה לנהל את העיר אשקלון כאשר נבחרתי לעמוד בראשה בשנת 2003. ב- 2004, מוניתי על ידי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, לתפקידי בטביליסי. מאז, אני עושה ככל יכולתי כדי לבצע את משימתי בהצלחה. זה כנראה המצב שכן מוניתי לתקופה של שנתיים, והחוזה שלי חודש בסוף תקופה זו.
לגבי היחסים שבין שתי המדינות, באפריל 2007, צייננו 15 שנות יחסים דיפלומטיים. מדובר ביחסים מצוינים מכל הבחינות, יחסים המשתפרים מיום ליום. זוהי מערכת יחסים מאוד דינאמית, בין היתר משום שמאז המהפכה של שנת 2003, אנשי השלטון הם בגילאים 28 עד 40, וזה נותן חיוניות מיוחדת לגרוזיה. יש להבין כי "מהפכת הוורדים" אשר התרחשה בנובמבר 2003 גרמה לזעזוע עמוק. כך למשל, היום, 90% מהתלמידים לומדים אנגלית ולא רוסית, וכל המערכת הכלכלית קפיטליסטית בצורה קיצונית, כמו בארה"ב. נוכחותה של ארה"ב במדינה היא חשובה ביותר, ולא רק מנקודת מבט כלכלית אלא גם מהבחינה הצבאית. השגרירות האמריקאית החדשה מונה 650 עובדים, מתוכם 400 גרוזינים. בנוסף, גרוזיה שלחה 2000 חיילים לעיראק. הצבא הגרוזיני עבר ארגון מחדש על ידי ארה"ב, אשר השיגה אישור להקמת מספר בסיסים במדינה.

מדוע לדעתך ארה"ב יוזמת כל כך הרבה מאמצים לחיזוק נוכחותה בגרוזיה?

די להסתכל על מפת האזור כדי להבין את חשיבותה של גרוזיה. היום, מדינה זו בעלת ברית הדוקה עם אזרביג'אן ואוקראינה וזאת כדי להתנגד לרוסיה בכל הנוגע לתחום האנרגיה. ראשי מדינות האזור כגון אזרביג'אן, אוקראינה, תורכיה, גרוזיה ואחרים הינם חברים טובים ומציגים חזית אחידה, במיוחד בכל הקשור לשאלת הנפט, הגז, וכמובן בכל הנוגע להגנה ולפיתוח קווי צינורות הפועלים באופן עצמאי מאיראן ומרוסיה.

האם אתה חושב כי עצם הגעתך לטביליסי, מיד לאחר המהפכה, מהווה יתרון או חיסרון?

ראשית, עליי לציין כי הכרתי היטב את אדוארד שוורדנדזה אשר נאלץ לעזוב את השלטון. היו לי יחסים טובים איתו כאשר כיהנתי כיועץ לענייני גרוזיה של ראש הממשלה אריאל שרון. אני מעריך כי הגעתי הנה, מיד לאחר המהפכה, היטיבה מאוד עם שתי מדינותינו. אנשי המקום קיבלו את פניי בצורה מכובדת, ובזכות פעילותה הנמרצת של הממשלה החדשה, הגשמת מספר רב של פרוייקטים משותפים נעשתה בצורה מאוד מהירה, הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה התרבותית. יש לזכור כי רק לפני שנתיים, גרוזיה הייתה במקום ה- 137 בעולם, בעוד שהיום היא נמצאת במקום ה- 24! התפתחות מעניינת וחשובה נוספת טמונה במאבק נגד השחיתות. עד לא מזמן, כאשר גרוזיה הוזכרה, האסוציאציה הראשונה שעלתה לכולם בראש הייתה עצם היותה מדינה מושחתת. היום, קיים חוק אשר קובע 7 שנות מאסר לכל אדם המציע הצעות מתחת לשולחן, ו- 14 שנות מאסר לכל מי שמקבל הצעות אלו! חוק זה צמצם באופן רדיקאלי את כל סוגי הדחפים הרגעיים... ומלא את בתי הכלא. יש להבין עד כמה מצב חדש זה ממריץ את העסקים בכלל ואת העסקים שבין שתי מדינותינו בפרט. בזמנו, הייתה קיימת קבוצת מתווכים אשר הייתה מקבלת תשלום מאוד גבוה כדי להקל את הגישה לבכירי המסחר והפוליטיקה שהיו בעלי כוח ההחלטה. כיום, הקשר מתקיים באופן ישיר ואנשי העסקים הישראלים המגיעים הנה יכולים בקלות לפגוש את האנשים אשר עשויים לקדם פרוייקטים. כמו כן, פחות משבוע לאחר פורום העסקים בתל אביב, הגיעה לטביליסי משלחת של אנשי עסקים ישראלים, וביניהם מספר רב של יזמים בתחום הנדל"ן.

מה מסתמן בכל הנוגע למצב הפוליטי?

הנשיא מיכאיל סאאקשווילי הצליח ליצור יחסים מצוינים עם כלל שכניו. מעניין לראות כי ישנם יחסים מצוינים בין גרוזיה ואיראן, וזאת למרות תהליך האמריקניזציה שחל במדינה, ולמרות הגברת היחסים עם ישראל והתמיכה הפוליטית אותה נותנת לנו גרוזיה במסגרת הארגונים הבינלאומיים. התפתחות זו נובעת מהמנטליות הגרוזינית אשר בדרך כלל אינה מתעסקת במוצאו או בדתו של אדם, אלא יותר בדרך התנהגותו ובפרוייקטים אותם ניתן לבצע במשותף. בעצם, ניתן כמעט לומר כי הגרוזינים אינם בעלי דעות קדומות וכיום, האוכלוסייה מאוד מעורבת וכי אנשים מכל המדינות השכנות, בדרך כלל מדינות מוסלמיות, התיישבו כאן.
בהקשר הזה עליי לומר כי אין אנטישמיות בגרוזיה, ואפילו הכמרים האורתודוכסים מביעים כלפינו סימפאטיה. אני שומר על קשרים מצוינים עם הפטריארך, הוא מגיע בכל שנה למסיבת יום העצמאות שלנו ומעודד את קהל מאמיניו להגיע באופן קבוע לירושלים. כמו כן, יש לציין כי קיימת נוכחות יהודית בגרוזיה מזה 2600 שנה! כאשר אני אומר כי לא קיימת אנטישמיות, אני מתכוון לומר כי ניתן לטייל עם כיפה על הראש בכל מקום במדינה ללא כל היסוס. למרות שהאוכלוסייה היהודית הינה מצומצמת ביותר, כל בתי הקברות שומרו. בנוסף, הנוכחות היהודית חזקה ביותר בכל התחומים: שר ההגנה, שהוא בן 29, הוא יהודי וכך גם מספר רב של אנשי עסקים חשובים, מנהל תחנת הטלוויזיה הגדולה ביותר במדינה, ישנם גם שלושה חברי פרלמנט יהודים. השילוב של כל המרכיבים הללו מאפשר לאוכלוסייה היהודית לחיות ולהגשים באופן מלא את זהותה וגורם לכך שבמישור הפוליטי, גרוזיה הפכה מהר מאוד לבת בריתנו.

עם זאת, גרוזיה שומרת על קשרים מצוינים עם איראן. האם מציאות זו משפיעה על היחסים עם ישראל?

זה בהחלט לא המצב, ההפך הוא הנכון. שגריר איראן זומן מספר פעמים לפגישות במשרד החוץ, כאשר בפגישות אלו גינתה גרוזיה את דבריו האנטי-ישראלים או האנטישמיים של הנשיא האיראני. כפי שאמרתי לך, אני נמצא בתפקיד כבר שלוש שנים ומעולם לא שמעתי כל רמיזה לפיה יש לצמצם את היחסים עם ישראל על מנת לגרום לשביעות רצונה של איראן, להפך. אין עננים בין שתי מדינותינו. כדי להוכיח קיומה של מציאות זו, אספר לך כי לקבלת הפנים שערכנו לכבוד יום העצמאות, הגיעו כל 235 חברי הפרלמנט על מנת לציין עמנו את עצמאותה של מדינת ישראל. בנוסף, בזמן הקצר בו הנשיא החדש נמצא בשלטון, הוא כבר הספיק לבקר פעמיים בישראל. כדי לסכם את מצב היחסים בין גרוזיה וישראל, ניתן לומר כי שיפור היחסים והתפתחותם נעשים קודם כל דרך המישור הכלכלי. זהו התחום שבו אנו משקיעים את המאמצים המשמעותיים ביותר, ובו אנו עושים הכל על מנת לקדם את התחום העסקי וכן את התחום האקדמי והתרבותי.

אדם המכהן כשגריר ישראל במדינה מסוימת אמנם אמור לפתח את היחסים בין שתי המדינות ולהגן על האינטרסים של המדינה היהודית, אך עם זאת הוא גם מהווה נציג של המדינה בקרב הקהילה היהודית. בתור יהודי גרוזיני, כיצד אתה רואה היום את הקהילה היהודית בגרוזיה?

בפועל, אני מאוד מעורב בחיי הקהילה. מאחר ואני דתי, אני מגיע לבית הכנסת ברגל בשבתות, מדובר בהליכה של כ- 30 עד 45 דקות, כאשר הדרך מוקפת במנגנון בטחון חזק. אני גם משתתף באופן פעיל מאוד בחיים הקהילתיים, פעלתי לחנוכת שני ספרי תורה חדשים ואני מתעסק בבעיות השונות שעולות. בנוסף, הייתי מאוד פעיל בפרוייקט שיפוץ בית הכנסת המרכזי. מאז 2002, אני נשיא הקונגרס העולמי של יהודי גרוזיה.


Contacts
Redaction: edition@shalom-magazine.com   |  Advertising: advert@shalom-magazine.com
Webmaster: webmaster@shalom-magazine.com

© S.A. 2004